תביעת תחלוף 

חברת ביטוח המשלמת למבוטחה תגמולי ביטוח נכנסת לנעליו של המבוטח וכל זכויותיו של האחרון כלפי מי שהזיק לו שייכות מרגע זה ואילך לחברת הביטוח.

בדרך כלל מממשת חברת הבטוח זכות זו שעברה אליה, באמצעות תביעה המוגשת בשמה היא נגד המזיק. תביעה כזו קרויה בלשון החוק תביעת תחלוף.

אך האם רשאית חברת הבטוח גם לסחור בתביעת תחלוף זו מחוץ לכתלי בית המשפט ולמכור אותה לאדם אחר, או אפילו להחזיר אותה תמורת כסף למבוטחה?

שאלה זו התעוררה במלוא חריפותה בימים אלה בפני השופט ד"ר גבריאל קלינג בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

חברת הבטוח האנגלית סאן אליאנס ביטחה מכונות דפוס שיובאו ארצה דרך הים. המכונות נזוקו. סאן אליאנס פיצתה את מבוטחה ובכך רכשה ממנו את הזכות לתבוע את הנזקים מבעלי האניה שעליה ניזוקו המכונות.

בשלב זה החליטה חברת הבטוח האנגלית למכור זכות תחלוף זו בחזרה למבוטחה - בית דפוס מעלה אפרים.

בעלי האניה התנגדו למכירת זכות זו בטענה שמדובר בזכות תביעה בתחום הנזיקין שאינה ניתנת להמחאה.
עוולת נזיקין לטענתם, על פי סעיף 22 לפקודת הנזיקין, אינה נתנת להמחאה.

אכן - קובע השופט קלינג - הזכות שקיבלה חברת הבטוח עם תשלום תגמולי הבטוח למבוטחה היא זכות תביעה בשל עוולת נזיקין. אך האם זכות זו שומרת על אופיה הנזיקי גם בידיה של חברת הבטוח. האם אופיה הנזיקי של זכות המבוטח כלפי צד שלישי אינו מתגלגל ומשתנה בהגיעו לחברת הבטוח?

ההכרעה בשאלה זו חשובה. האיסור על העברת זכויות הקבוע בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, מונע רק העברת זכות נזיקית בלבד. אין הוא אוסר העברת זכות בתחומי משפט אחרים. לכן אם אופיה של הזכות משתנה, אין כל מניעה שחברת הבטוח תסחר בזכויות המועברות, אליה גם אם מלכתחילה היו אלה זכויות נזיקין.

מניתוח של פסיקת בית המשפט העליון מגיע השופט קלינג למסקנה כי הזכויות הנזיקיות העוברות לחברת הבטוח הופכות לזכויות כספיות גרידא והן ניתנות להמחאה.

אפילו אין הדבר כך - מוסיף השופט קלינג - יש לצמצם את האיסור שבסעיף 22 ולהחיל אותו על זכויות בנזיקין בעלות אופי אישי בלבד.

טעם מיוחד לאיסור על המחאת הזכות בנזיקין, מבהיר השופט, הוא כי לעתים זו זכות אישית שאין מקום לגלגלה לזכות כספית גרידא. כך הן תביעות על לשון הרע או על פגיעה בפרטיות. אותו אופי אישי יוחס גם לעילות נזיקיות אחרות. אך יש עוולות, כמו בעניננו, שקשה לייחס להן זהות אישית. מה אישי יש בתביעה לפיצויים על נזקי רכוש שנגרמו למכונות על ידי הובלה בים?

אפילו גזירת המחוקק היא כי סעיף 22 חל על כל העוולות, יש לצמצם את האיסור הכלול בו. משקיבל הניזוק תגמולי ביטוח וזכות התביעה יצאה מידיו ומצויה בידי מבטחו - אין טעם והגיון להתייחס אליה כאל זכות "אישית" שלא ראוי להתיר את המחאתה.

לפיכך - קובע השופט קלינג - חברת הבטוח סאן אליאנס לא עברה על כל איסור כאשר מכרה את זכותה ורוכש הזכות, גם אם הוא המבוטח עצמו רשאי בהחלט להגיש תביעה לממוש זכות זו כלפי בעלי האניה.

מסמך 138